מהנמל אל הכוס
ב-1892, בנמל טריאסטה, קברניט לשעבר של צי הסוחר האוסטרי בשם הֶרמן האוסברנדט החליט להחליף את הים בקפה. מהבחירה הזו נולד אחד מבתי הקלייה הוותיקים והמכובדים באיטליה, ושם שעד היום מסמן קפה איטלקי כמו שצריך.
זה סיפור על נמל, על קברניט עם ראש של ממציא, ועל אובססיה אחת שלא הרפתה: שהקפה יישאר טרי.
הקברניט שפתר את הבעיה הכי גדולה בקפה
בסוף המאה ה-19 הבעיה הכי גדולה בקפה לא הייתה הטעם, אלא הדרך. פולים שעברו מסע ארוך באוניות הגיעו ליעד עייפים, מאבדים את הארומה שלהם בדרך. הרמן האוסברנדט, שהכיר את הים והמטענים מקרוב, ידע בדיוק מה הולך לאיבוד שם.
אז הוא עשה שני דברים שכתבו לו מקום בהיסטוריה של הקפה. קודם, הוא פיתח מכונה שקולה ומיד מצננת את הפולים, כדי ללכוד את הארומה ברגע הנכון. ואז, הוא היה הראשון שמכר קפה קלוי ארוז בקופסאות מתכת אטומות, שנסגרו כבר במפעל. נשמע מובן מאליו היום, אבל אז זו הייתה מהפכה.
טריאסטה, בירת הקפה שלא מדברים עליה מספיק
קשה להבין את האוסברנדט בלי להבין מאיפה הוא בא. טריאסטה לא הייתה סתם עיר נמל. היא הייתה שער הקפה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, נקודה שדרכה זרם הקפה אל מרכז אירופה. בית הקפה הראשון בעיר נפתח כבר ב-1748, ואיגוד סוחרי הקפה המקומי, שעדיין קיים, הוקם ב-1891, שנה לפני שהאוסברנדט הקים את העסק שלו.
זה האוויר שבו נולד המותג. עיר שחיה ונושמת קפה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
ה"מוקה" המחייכת, והפנייה לכיוון היוקרה
יש דמות קטנה ומחייכת שמלווה את האוסברנדט כבר עשרות שנים, ה"מוקה". היא נולדה בשנות ה-60 כלוגו מצויר, וקיבלה בסוף שנות ה-80 שדרוג אלגנטי, קווים מעודנים יותר וגוונים עזים של אדום וזהב. עד היום היא הפנים של המותג.
השדרוג הזה לא היה רק עיצובי. ב-1988 נכנס לתמונה מרטינו זנטי, שלקח את האוסברנדט לכיוון של קפה גורמה ובחירה קפדנית של תערובות, במקום לרדוף אחרי כמות. בחירה לא מובנת מאליה באותם ימים, שסימנה את המותג כקפה לאניני טעם.
מה יש בכוס היום
הקלייה של האוסברנדט נעשית במפעל מאוחד בנֵרְבֵזה דֵלָה בָּטַליה שבחבל ונטו, עם בקרת איכות שמתחילה בבחירת הפולים ונמשכת עד שהם יוצאים מהנמל. הם בוחרים ערביקה ורובוסטה, בעיקר מאמריקה הלטינית ומאפריקה, וטוחנים את התערובות לפי אופי ולא לפי נוסחה אחת.
התוצאה היא קפה איטלקי קלאסי, מאוזן, עם גוף וארומה, כזה שמרגישים בו את המסורת. לא במקרה תמצאו את האוסברנדט גם במקומות יוקרתיים באיטליה, ממוזיאונים ועד בתי קפה היסטוריים.
ולמה הוא יושב אצלנו על המדף
כי הסיפור של האוסברנדט הוא בעצם הסיפור שאנחנו מספרים כל הזמן.
קברניט שלפני יותר ממאה שנה הבין שקפה בלי טריות הוא קפה שאיבד את עצמו, זה בדיוק האני מאמין שלנו. אנחנו מקפידים על פולים טריים, על קלייה קרובה, על ארומה שמגיעה אליכם חיה, ועל המסורת האיטלקית שהאוסברנדט מייצג כל כך יפה לצד הקלייה המקומית שלנו.
אז אם בא לכם לטעום פיסה של טריאסטה במטבח, או פשוט להבין איזו תערובת תתאים לכם ולמכונה שלכם, אנחנו כאן בשביל זה. בואו נדבר קפה.
